שוכב בקבר שחפרתי לעצמי
אוויר כבר לא חודר לראותי
תקוע בין הסוף להתחלה
בין התשובה
לשאלה

הפרחים שנשתלו בקרקע ממעל
נבלו כבר  ממזמן

הזיכרון נמוג אט אט

ומחשבות צורמות לא נוטשות את מוחי,
"היית גיבור אך הובסת"
"היית מלך אך הודחת"
"היית אמן אך יצירותיך לא היו שוות מבט"

זוכר איך שאלתי את העת מחבר קרוב

אמר הוא
"אולי לא כדאי..."
"אחרי, שום אדם כבר לא ישמע את סיפורך"
"כל מה שיוותר אלו פיסות ניר חסרות ערך..."

על מצבתי לא נכתב הרבה...

באותיות נחושת דהויות חרוט

"לא מקום ראשון"
"בוודאי שלא מקום שני"
"ושלישי אולי"
"למרות שצפו במתחרה הבא חוצה את קו הסיום מלפניו..."