כמו באולר חתכת את ליבי
הנחת אותו להתייבש עם דגי הסלומון
על הקרח הצורב, השארת אותי
להתפתל בשפתיים רועדות
חשופה לכל איום מכל כיוון מכל
יבשת, מדינה, ארץ, עיר, בנין, דירה
מיטה אחת שהייתה רק שלנו פרצת
גבולות ועכשיו היא שייכת לכל העולם
רק לא עוד לי!!
[בתמונה אפשר לראות אותך, אבל אני לא זוכרת אותך, הזיכרון בוגד בי,
אז אולי זו בעצם תמונה שלי, אבל אני לא זוכרת מה לבשתי שהייתי איתך, אולי תמיד
הייתי בעירום כשהייתי איתך וזו תמונה שלי בעירום איתך יחד, תמונה של תשוקה ואם
זו לא אני יכול להיות שזו נערה אחרת או אישה אחרת, ההיא, שנמצאת תמיד בצללים,
ההיא שאתה באמת אוהב ואם זו לא היא אולי אפשר לראות בתמונה את הערבות הקפואות
או את נדידת הסלומון, או אולי את מות האהבה שלנו, את פרפור ניצוץ האהבה האחרון
בעולם, את המחנק הגדול] נגמרו לי המילים אליך
אונה גורביץ
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.