מור בלום / תמימות |
השארת אותי לטבוע
בביצה שמכונה החיים
באנשים שמכונים אמיתיים
בשקרים שלא רציתי לשמוע
איך לא שמתי לב
שטרקת מאחורייך את הדלת
ברעש ששובר קירות
ומנתץ מוסכמות
במעין שתיקה מקוללת
איך זה שלא נשארת
וגוננת עליי במעלותייך
ושמרת על מה שנשאר בי
בכבוד שרוכשים לך
לאחר שדורכים עלייך
איך אומרים שעדיף בלעדייך
כשאת הבסיס הנשמט תחתינו
ואני שואלת אותך בתמימות
היכן את
ובלעדייך, מה יהיה גורלנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|