אנורקטיות על דיאטה של בולבול בלבד,
מחפשות מישהו יפה, חכם, רגיש, מיוחד,
למה אתן טפשות מדי להבין את זה?
לא אוהבים אתכן, אוהבים תחת כוס וחזה.

עכברים, עקרים, בני חורים,
אני נהנה לראות אותכם מתכערים,
מתפתלים בשבעה מדורי גהינום עיתונים,
נשרפים, מפויחים, מתגלגלים לעננים.

יש! את בחורה קטנה וסקסית, יש!
עכשיו סתמי את החור העליון - כל דבר שאת מוציאה ממנו ביזיון.
את -
חיית מחמד כמו כל המנוקבות אצל דה סאד,
כרטיס ניקוב רטוב מריחה כמו שמוק רקוב,
פרצוף יפה ומאופר עם ראש רקוב.
אפס, שתי רכס לחלב שחור ואחד בור מולו לא עומדים בתור.
קציצה עם ירידות במשקל נוצה שלא מזיזות תביצה.
אף עקיצה לא חודרת אז בשורה תחתונה את לא -
מושי מושלמת, סופר דופר מהממת -
סתם כוס טיפש, כלבתא מטומטמת.

כרובים על הארץ, שרפים בעצים.
את מה זה משאיר?
התשובה במהופך:
חווה ואדם מלקקים אחד לשני את הביצים

אני יכול לעשות צעקה של עץ נופל כי אף אחד לא שומע,
להקציף ילדי שמנת, כי השכינה לא מתבוננת,
להרוג את הבל עם אחד תיקרה, אחד חבל,
ובתכלס לאכלס את כל העולם עם תנובת פנדורה,
כי ריססו את כל הקדושים ונותרה רק האורה.

הזין שלי רוצה לטבוע בפרח ירכיים,
אני רוצה להיות מוהל
להטביע אותו תחת אבן רחיים.
הראש שלי רוצה להיות פתוח,
אני תוקע בו גרזן חלודה
שתנשוב החוצה הרוח.

בארץ הסריסים, האיש בעל הביצים מזיין את כולם.