הסתכלתי על הדף ביומן, והצחיקו אותי הפחד והחשש שהציפו אותי
באותו היום. כמו לצאת לקרב, חשבתי אז. היום בשבילי זה משחק
ילדים.
אני מאמין שזה כבר שנה וחצי שימי הייסורים תוקפים אותי שוב
ושוב כמו חיילים. כשעוד היה לי מצפון - הייתי מתייסר בלילות על
היותי חיה - חיה טורפת.
מלאך המוות, הייתי קורא לעצמי.
מלאך המוות.
מה יגידו אנשים, הייתי מהרהר, מה יחשבו. אמנם הייתי בטוח
שיצדיקו, יגידו כי הכול נעשה למען מטרה נכונה,
הכול למען המטרה.
אך אני הייתי חיה טורפת - מלאך המוות - בשביל המטרה הארורה
שלהם.
רצח - בכי של ילד - ושנאה בעיניים - הזכרונות עלו במחשבותיי.
היום אני חוזר הביתה, אחרי שלושה חודשים.
אני אראה את אמא.
בשבילה אני ילד קטן.
אך אוכל להסביר שהילד הקטן נהיה לחיה טורפת - מלאך המוות -
רוצח!
הגעתי למצב בו אפילו אני יכול להצדיק את המטרה, הכול למען
האדמה - "המשך קיומנו באדמת הקודש".
הכול למען המשך הקיום.
כשאתם תגדלו את ילדכם בזכות המטרה, אותי ההרהורים, החששות,
הפחד והבכי תמיד יתקפו, בגלל המטרה.
חיה טורפת - מלאך המוות - רוצח -
חייל - שאיבד את שפיותו
למען המטרה -
תחי המטרה!
