ריקי די / ערב |
תחת טיפות טל שקופות
ולפני שפגעו בפניי
כבר חשתי
את האויר קר ועוקצני.
ולא היו אז ידיך
למחות מלחיי את הרטיבות
ולא היו אז זרועותיך
להשקיט כתפיי בבוא הרעד.
רק הערב לבדו הצליח
להעמיס את כובד הגעגוע
ולשתוק שתיקות ארוכות.
משחק בי תחת קרן ירח,
חושק בי בעין קורצת
ומישר את קצוות תלתליי
בלחותו.
אני מעמידה פנים
שאתה הוא השותק,
עומד מרחוק ומביט
ואני מחוללת דשא בין רגליי
וידיי עמוסות אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|