אחרי זמן מה...
"אפשר לצאת הביתה"... אמרה רופאה מנוסה...
גם כך זו העלמה ממש תעלומה, התקף לא ברור (אבל באמתחתה כדור)
אבל נמשיך, נבדוק"
אכן שמחה, אכן תעלומה, לצאת בתוך בועה של זמן, אל זמן מלחיץ,
עולם בו החזקים בקושי שורדים,
אלימות ברחובות,
רצח פה רצח שם,
שחיתויות, אבטלה, ספק שמחה, ספק תחילתה של תקופה...
זה מבלבל, המעבר הזה מחממה מגנה, זמן כזה אחר, זמן איטי יותר
פתאום נחתה אותה עלמת חן, אל זמן הווה, זמן חותך...
אדם שחיי בזמנו שלו, ולא יכול לחיות בזמן שלנו...
ואדם זה מהלך שונה ברחובות,
והתגובה שלנו אנשים, שלנו כברי מזל
מביישת, מביישת...
אני ככותבת יצירה זו, זועקת את שליבי אומר:
אותו אדם שאך יצא, ממקום רדוף נשמות תועות ומבולבלות,
הוא שונה,
אך הוא קיים,
היו טובים... היו חומלים... הושיטו יד... הזיזו שפתותיכם
לחיוך
ולמילה טובה, ולא לגיחוך, אחרי הכל אתם היום בזמן הזה,
אך מי יודע מה טומן המחר?
זמן כפול, זמן אכזר מתחיל בתובנת האדם! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.