בס"ד 03.08.05 רביעי

ילדה קטנה עומדת בחוץ,
מבטה מופנה השמיימה.
לילה, והכל זוהר.
מרכבה צבעונית שטה לה
בלון נפוח צבעוני גם הוא
שט לו אחרי המרכבה

והנה אוטובוס למעלה, ומכונית,
ואפילו חיות מוזרות מרחפות
מרחפות להן בשמיים.

מוזר, מקסים, מפחיד
איך כולם שם בשמיים?
וילדה אחת קטנה
מביטה בהם נפעמת
ומשתוממת.

ולפעמים יש מלחמות שם למעלה
ואז, סערות וברקים וצבעים,
וזוהרים, מרכבות מול סוסים,
וצורות מול צורות אחרות.

ואווירון פתאום מגיע
משום מקום... מגיח
כולם על גדות תעלת עפר,
אדמה צהובה קשה מסביב,
נעמדים ומסתכלים
בפחד, בהקלה...?

האווירון מנמיך טוס,
גדול הוא, חום וחזק
נמוך כל כך, ומפחיד
ועוד מעט ויגע בנו
אך לא, הוא ממשיך
ממשיך בדרכו כמעט
נוגע בראשנו.

והנה הילדה בפתח ביתה
ילד מרגיז אותה
והיא את הזרת נושכת לו
אולי קטעה לו חתיכה?

והטעם מתוק-מגעיל
טעם שנשאר בפה
להרבה זמן
טעם של פעם
טעם של כבשנים...

הנה הם באים, צריך לברוח
הילדה עם חברותיה
משחקות להן בפאתי החצר
על גבעה מוריקה

הנה הם באים, שם מרחוק,
כבר רואים אותם
מסומרים אל סוסיהם
מהר הביתה, לפני הגיעם.

והנה כדור קטן לבן,
כל כך קטן הכדור
אך טמונות בו יכולות
כל כך מפחידות
רק יפגע בה,
ואוי לה ואבוד לה

אך רודף הוא אחריה
אחרי אותה ילדה קטנה
והיא רק צריכה לעבור
בשביל קטן וצר
המפריד בין שני הבתים
ובדיוק שם בין עצי התפוז
הוא אורב לה
אורב, מחכה שתעבור

אוי... זה כל כך מפחיד...