איתי בן-טל / נמרה |
דמותך לוטה באפלה הנצחית של חיי.
את מנתרת
אל תוך
מחשבתי
כנמרה שכולה,
צמאה לנקום את
דם גוריה.
מוחי - מעיין בו תוכלי
לרוות צימאונך.
לגמי ממבואותיו את מי הנקם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|