כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵהַבַּיִת רָאִיתִי אֶת הַשִּׁנּוּי
הַשָּׁמַיִם הָיוּ צְהֻבִּים וְקַשִּׁים לְלֹא-עָנָן
גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ חִוֵּר מֻסְתָּר
עַל יְדֵי אֲוִיר לוֹהֵט סָמִיךְ מֵאָבָק
אֲפִלּוּ הַמְּכוֹנִית הָיְתָה מֻכְתֶּמֶת בּוֹ
הָרְחוֹב הָיָה שָׁקֵט מִדַּי
מְכֻסֶּה בִּדְמָמָה דְּרוּכָה.
רַק כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַצֹּמֶת רָאִיתִי אוֹתָם;
יְצוּרִים צְהֻבִּים מְרֻבֵּי-יָדַיִם, מְרֻבֵּי-רַגְלַיִם
מַדְלִיקִים מְדוּרוֹת בְּאֶמְצַע הָאַסְפַלְט הָרוֹתֵחַ
מִתְפַּתְּלִים סְבִיב הַמְּכוֹנִיּוֹת
הֵם אֲפִלּוּ נִרְאוּ כְּמוֹ אֲנָשִׁים
פִּיּוֹת פְּעוּרִים אֵלַי כְּמוֹ בַּסֶּרֶט אִלֵּם
זְרוֹעוֹת דְּבִיקוֹת עִם כַּפְתּוֹרֵי מְצִיצָה
נִסּוּ לַחְדֹּר מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַסָּגוּר.
הֵם שָׁבְרוּ אוֹתוֹ
גָּרְרוּ אוֹתִי אִתָּם
עַכְשָׁו גַּם אֲנִי עוֹמֵד שָׁם בַּצֹּמֶת
וְיֵשׁ לִי עֶש-ֶר זְרוֹעוֹת צְהֻבּוֹת.