השנה היא 1999, האזרח הפשוט יצא מן המערה, טפח על חזהו, שאג
וגרר את הנבוט שמצא ביום האתמול. "בונגה בונגה" חשב לעצמו
האזרח, "בונגה בונגה אוכל" המשיך לחשוב, "אוכל" זוהי מילה חדשה
שרק אתמול המציא לעצמו האזרח.
הוא ישתמש במילה הזו לתאר דברים שאותם הוא הורג ואח"כ מכניס
לפיו בכדי ללעוס ולבלוע ואולי גם לעכל. אח"כ אולי יצא לעשות את
צרכיו ויחזור למערה, לאישה ששם, שישבה סביב המדורה.

אולי זו לא השנה 1999 שאתם מכירים, אבל זוהי שנה אמיתית, שנה
שפעם התקיימה. כל ההיסטוריה הארוכה שמלמדים בבתי הספר זוהי סתם
המצאה, גם אותם בתי הספר,  אינם אלה מדע בדיוני, שאפילו האזרח
הפשוט מ1999 לא יכול להעלות בדעתו , כי רעיון זה נשגב מבינתו.

אך הפלא ופלא!
בבית הדין הגבוה, אי שם בשמיים, ישב אלוהים סועד לו את ארוחת
הבוקר בשעת צהרים נעימה והגה במוחו רעיון מהפכני. מיד רץ לו
לחדר השירטוטים והחל מצייר ומהנדס דבר מה חדש. שעות לקח הדבר,
ואף ימים, רק חבל שאף אחד לא מנה ימים בשעות או שעות בכלל.
מפני שדבר זה לא הומצא עדיין, ב 1999 שאנו מספרים עליה. בכל
אופן, לאחר אותם שעות ארוכות שנראו כימים (למען האמת זה אכן
היה ימים, 7 במיספרם) סיים אלוהים את תכנון הפרוייקט החדש, לקח
את הדפים השונים והלך לחדר המצגות. שם פרש את תוכניותיו וקרא
בקול חגיגי, מלאכיי, סיימתי זה עתה את התוכנה החדשה שנשתיל
בבני האנוש , לה אקרא "אינדבדואל". המלאך גבריאל הניף את ידו,
"כן" פנה אליו אלוהים בנותנו את רשות הדיבור. המלאך גבריאל
הודה ושאל, "על שום מה אינדבדואל ?"
"פשוט מאוד" ענה אלוהים והמשיך, "בגוף הדואלי שהמצאתי אני יוצר
מודול שמאפשר למידה והמצאה, אינ דה (In The) דואל (dual)".
גבריאל עיקם את פניו, אבל שתק "לך תגיד לאלוהים שאין לי מושג
על מה הוא מדבר" חשב לעצמו.

"ואלוהים, איך בדיוק נשתיל את זה לאלפי הפרמיטיבים האלה?".
"נורא פשוט" סיכם אלוהים את הבעיה. "נאסוף את כולם במקום אחד
נעמיד אותם בתור, אולי אפילו שתיים ונגמור עם זה חיש קל!".
"חיש קל, אה?" גבריאל התמרמר, "בטח שזה קל" חשב לעצמו, "הלוא
אלוהים לא עושה את העבודה הקשה, הוא לא צריך לאסוף את כל
הברברים האלו, לחטוף מהם מכות על הראש עם הנבוטים הגדולים
והכבדים שלהם, להריח את הטינופת שלהם, שלא לדבר על לשים את
כולם בחדר אחד, כי אז - חיש קל ישאר רק אחד. שוחרי המלחמה
העלובים האלו. מה לעזאזל יש לאלוהים איתם". גבריאל היה מוכרח
למצוא פתרון ומהר לבעיה החדשה. "אלוהים" פנה אליו בשנית.
"כן?". "אומנם חיש קל נתקין להם את ההמצאה החדשה המדהימה שלך
האינ דה קל הזה שלך, אבל למה לא פשוט לקפוץ חזרה לבראשית
להתקין את זה בראשונים ולחזור לראות איך זה יצא, יהיה הרבה
יותר מהר לראות ככה!" הציע. ואלוהים מיד קפץ על הרעיון, סבלנות
לא היתה הצד החזק שלו כמו שנאמר רבות עליו "ויחר אפו" וגבריאל
תמיד אמר לו "ספור עד 10 אלוהים, ספור עד 10".

וכך עשו, ויחזרו לבראשית ויטעו עץ. ויקראו לו "עץ הדעת"
ויקשטוהו באורות ובחפצי נוי מזהב. ויטמיעו בפרותיו של העץ את
התוכנה החדשה. ויתפתה האדם הראשון ויגנוב את חפצי הנוי
והקישוטים ויחביאם במערתו. ויחר אפו של אלוהים, ויתפוס את האדם
בשני ידיו כאשר הוא עומד מאחוריו ויאכיל גבריאל את האדם מן עץ
הדעת. וספק אלוהים את ידיו וחייך "זמן לזוז" קרא לגבריאל
וישובו ל - 1999.

"מה לעזאזל!?" צרח אלוהים בקולי קולות. אכן התוכנה החדשה
הוכיחה את עצמה. אך מנקודות פתיחה טובה יותר, כך גם השתפר האדם
ועלה על יוצרו. הוא פיתח תוכנות "עוקפות אלוהים", תוכנה שפותרת
את הקור, תוכנה שפותרת את החום, תוכנה שיוצרת עגבניות בגודל של
זית ובטעם של ענב ותוכנה שמוחקת את אלוהים.

"אלוהים? אלוהים?!!!!!" מילמל גבריאל, "או! שומו שמיים!"

גבריאל? גבריאל?!!