הכל היה מדהים. אם הייתי מרשה לעצמי להיסחף הייתי אומרת אפילו
שהכל היה מושלם. היו לה חברים שהיא אהבה, ואפילו הפרח שהיא הכי
אהבה לשבת עליו לא נבל עדיין... היא קמה בכל בוקר, מתעוררת
בגלל ציוץ הציפורים שבירכו אותה במנגינה שכל כך אהבה, היא
הייתה עובדת בחריצות וביעילות, מפזרת אבקת אושר על כל אדם שרק
חשדה כי זקוק לכך...
היא אהבה את חייה... וכי אפשר היה לבקש יותר?! הכל היה פשוט
ותמים, כמו שחיים של פיה אמורים להראות.
אבל יום אחד הכל אצלה השתנה. היא יצאה לעבודתה, מצוידת בחיוך
ובלב רחב, מפזרת אהבה לכל, כשלפתע ראתה אותו. היצור היפה ביותר
שאי פעם נתקלה בו. הוא היה מיוחד כל כך... משהו בו משך אותה,
היא רצתה להישאר בסביבתו לנצח. בהתחלה בחנה אותו... היא הייתה
עפה אחריו לכל מקום, עוקבת אחרי כל צעד ופעולה שהוא עשה, נדהמת
בכל פעם מחדש עד כמה מרתק יכול בן אנוש להיות. זה נמשך כמה
ימים... בעבודתה היא החלה להתרשל, אבל זה לא היה אכפת לה...
ובלבד שתהיה לידו.
באחד מהימים אזרה אומץ להתקרב, היא רצתה לספר לו, לשתף אותו,
שידע בדיוק מה הוא עושה לה... היא פרשה כנפיה ועפה לעברו. היא
כבר הייתה ממש קרובה, קרובה מתמיד, יכלה לגעת בו. היא ידעה
שאסור לה, תמיד הזהירו אותה שמסוכן מדי להתקרב לאנשים בצורה
כזו, היא עוד עלולה להיפגע... "מה כבר הם יודעים?!" חשבה
לעצמה, "הוא כל כך טהור, הוא לעולם לא יפגע בי..." אז היא
התקרבה... והתקרבה... והוא?! משהו הפריע לו ליד העורף. "בטח
זבוב, אני שונא את העונה הזאת שהכל חם ודביק..." בהנפת יד הוא
העיף מעליו את המטרד.
היא נחתה על האדמה, הכל כאב לה. היא הסתכלה עליו, והוא נראה
בדיוק אותו דבר. דמעות של פנינה החלו זוגות על לחייה, וכולם
יודעים שפיות לא בוכות סתם. היא רצתה לעוף אליו, להתקרב שוב,
הפעם ביתר עדינות, היא לא הייתה מוכנה לוותר. משהו לא עבד כמו
שצריך... הכנף שלה, היא לא זזה.
כולם ניסו לנחם אותה. "אל תדאגי", הם אמרו... "זה בטח יעבור",
אבל היא ידעה שהם פשוט מנסים לעודד את רוחה, שהרי פיה עם כנף
שבורה... פיה עם כנף שבורה לעולם לא תחזור לתפקד.
ועד היום היא לא מבינה, איך אותו יצור יפה, יצור כזה מושלם,
הצליח לפגוע בה ולהשאיר אותה עם כנף שבורה שלא תתרפא לעולם...
סביר להניח שהוא בכלל לא היה מודע למעשיו, אולי הוא עד היום לא
יודע איזה נזק הוא גרם, אם היה יודע, בטח היה מצטער.
אבל זה כבר לא משנה, הכנף נשברה והיא לא תתאחה לעולם. והפיה?
היא למדה את הלקח שלה.