|
שבוי בעולם של דממה
קירות מרופדים
סופגים זעקותי
מחוגים זוחלים
מדהירים את חיי
אל תוך חור שחור
גרוני ניחר
קולי נשבר
חודן של המילים כבר קהה
בבואתי הקמלה נשקפת במראה
עוד יום עבר
עכשיו כבר מחר |
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.