המונולוג הזה, יהיה שונה מהשאר
מיוחד.
הוא יספר על מי שאני
ועל מה שהייתי.
הוא ינסה לא להיות נגוע,
או צבוע.
אמיתי, כנה
מעביר את החיים ללא מענה.
מצפה לתגובות,
מצפה לתשובות.
איפה יש טעם?
איפה לגעת?
ומה צריך לדעת?
מרגישה וחשה
את הכאב המוזר
המתלווה בצחוק
ובשכנועים ללא סוף
למצות בחיים את הטופ
לא יודעת מאיפה להתחיל
ואיך לסיים
אולי עדיף שאעלם?!
כך לפחות לא יהיה סוף,
ותמיד נוכל לדעת שיש זמן להשתנות.
לפתח צורת חשיבה אחרת
לפני שהדרך נגמרת.
רוצה להסביר אבל לא יודעת למה,
רוצה להוציא את כל מה שנשאר שם.
רוצה לחזור לתקופה
שבה הייתי שמחה
עם מסגרות
קצת יותר שפויות.
במקום שלא יעיפו עליי מבטים
ושלא יחשבו בליבם
"היא ירדה מהפסים"
בלי סטיגמות
בלי הצעות
כי אתם פשוט לא יודעים מה זה לחיות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.