|
שנתיים בלי אויר/
ואין חוף שמסכים עוד
לקבל אותי/
אין אויר ללא ריאות שיוכלו לקלוט/
ואין עיניים שיוכלו
להביט ישירות/
שנתיים ואין לי אור/
אני מביטה רק
בחומות/
אני נועלת בלבד,
דלתות/
שנתיים שאין בי
משאלות/.
שנתיים בלי ראי/
אני לא זוכרת מה גוון
עורי/
כבר שנתיים אני מסתכלת /
בהשתקפות עינייו/
ומנסה לראות
אותי/
שלוש פעמים ניסיתי לנוס/
אל עיר המקלט
הקרובה/
לאחוז רק שנייה בקרנות המזבח/
שיצילו אותי ממני/
ללא צורך בהקרבת
עולה./
שנתיים בלי אויר/
אין עוד איש שרואה
אותי/
אין אויר ללא ריאות שיוכלו לקלוט/
את גודל
המצוקה שלי/ |
|
|
אבל המורה אני
אוהב לכתוב בתוך
ריבועים צהובים
גרפומן הסלוגנים
בתקופת בית הספר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.