במנהרת חיי הארוכה
רואה כבר את אור התחיה הרעננה,
ומושיט לעברו את ידי בתקווה
כי רואות עיניי מקדש של אהבה
בו שממת הנשמה העגומה
תפרח לזיו וששון, לאביב של שמחה
ממנו תציץ לעברי החדווה העליזה
מהתגשמות חלום של נשמה
שקצה בעזובת החיים
ופקחה עיניים אל העתיד.
24/06/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.