אם השמיים יחצו ויפתחו לרוחב
ועלטה תתמשך על כל היקום ועל עולמנו,
ארצה להיות שם ברגע האחרון
ברגע שלפני הנפילה אל תהומות הישימון.
בעת עמדני על צוק גיא צלמוות,
אביט אל-על, בתקווה לראותך,
לחוש שוב,
במבט עינייך החומות היוקדות,
בידייך העוברות על גבי וגורמות לכל שערותיי לסמור,
בציפורנייך הננעצות הקורעות את עורי רצועה רצועה,
משאירות פסים אדומים המדממים אט-אט,
ורגלייך העוברות על רגליי עוצרות את תנועתן,
וגופך המרתק את ידיי,
העוברות שוב ושב על גופך
מלטפות כל קימור,
עוברות על פנייך הקרירות
ומקרב את גופך לשלי,
בעורך המורד בשלי
ובשפתייך הנוגעות בי שוב,
ולבסוף נפגשות עם שלי,
עינינו יעצמו ונתמזג אט אט אחד לשני
עד ליצירת חיבור נצחי אינסופי.