ענת ברשטיין / שקופה |
מרגישה אבודה
לא מקושרת לזמן ולמקום,
מרחפת מחוץ לתמונה,
רואה את האנשים מביטים לעברי
הם אינם רואים אותי.
הם מביטים דרכי אל האופק,
כמו דרך חלון, או בד שקוף,
הם מתקדמים לעברי,
עוברים דרכי,
וממשיכים אל האופק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|