שקט מסביב, רק מבחוץ נשמעות כמה מכוניות עוברות מדי פעם... .
חושך מסביב, רק כמה אורות בחלונות הסמוכים דולקים מרחוק...
שלווה מסביב, רק השיר, שמתנגן ברקע, מרעיד משהו בנפשי...
שגרה מסביב, רק שירים אחדים, שקראתי היום, נחרטו עמוק בלבי...

כל לילה מביא עמו תחושה מוזרה... תחושה של געגוע עמוק... עמוק
ועם זה שלו. געגוע שנמצא בפנים כל הזמן. מדי פעם מאיים להתפרץ
בבכי, אך אינני נותנת לו. מחזיקה אותו בפנים... יחד עם הגעגוע.
ורק כמה דמעות בלתי נראות מתחילות לזלוג על הפנים.
בן אדם מתרגל למציאות שבה הוא חי, אני יודעת. אולם יש משהו
בחיי שאינני רוצה להתרגל אליו. לעיתים אינני רוצה, לעיתים
רוצה, אך אז אינני מוכנה.
כמה חלומות, כמה אשליות, רצונות... הכל מתנפץ בסופו של דבר עד
לפעם הבאה. כמה תהיות, כמה מחשבות... הכל מוביל לאותה נקודה
וחוזר אחורה.
משמעות, מסר, חשיבות... אינני רוצה את כל זה. ואז שוב חוזרת
לאשליות. לעיתים יוצרת עולם חדש, אחר, אשר בו אין חוקים., אין
כללים, הכל פשוט והכל אפשרי. בעצם, אינני צריכה שהכל יתאפשר.
יספיק לי רק זה.
אין בעולם הגיון, ולמרות זאת מישהו מנסה למצוא אותו כל פעם
מחדש. או ליצור, שזה בעיני יותר גרוע...
שנייה אחר שנייה, דקה אחר דקה, שעה אחר שעה... כבר שנה... גם
לפני זה היו שנים, את יודעת. אבל בעיקר השנה...
קשר אנושי... קשר רוחני... אלה הדברים שהנפש צמאה אליהם. צמאה
עד כדי כך שלעיתים נדמה שהיא עלולה להתייבש. ואז מגיעה התקווה.
ומושיעה.
לעיתים אני תוהה שאולי דרכי ודרכו של אלוקים אינן מתלכדות
בעניין הזה... נסתרות דרכי האל, אני יודעת.
לעיתים נמאסת עליי חשיבה, יותר מדי חשבתי... ניתחתי... ניסיתי
להבין...
חיינו כה קצרים... ולעיתים הם חולפים על פנינו...
את יודעת... אני יודעת שאת יודעת... אך ישנם דברים כה רבים
שאינך יודעת.
את יודעת שהנני יושבת כאן וכותבת כעת, כאשר כל מחשבותיי מופנות
אלייך? את יודעת שהכאב לעיתים כה חזק? את יודעת שאינני מפסיקה
להתגעגע אלייך אף על פי שאת כאן... את כאן, אבל לא מספיק לידי.
ואת זה אינך יודעת. אני יודעת.
את יודעת שכאשר הרגשה רעה עוטפת את נפשי, רק הרצון שתבואי
ותלטפי את ראשי כה חזק שיכול לנצח את הכל?
את יודעת שישנם דברים כה רבים שאינך יודעת? אולי אינני קוראת
לך חזק מספיק... והמחשבה שדברים מיוחדים באמת ניתן לראות דרך
הלב, הופכת לאשליה אט אט. אם הדבר הוא נכון, כיצד ייתכן שאינך
שומעת?
התקווה, שיום אחד תשמעי, אינה עוזבת אותי, הרי אם לא תשמעי,
כיצד תדעי?
האם לא תדעי לעולם?!

שקט מסביב, רק מבחוץ כמה מכוניות עוברות מדי פעם... ואני חושבת
לאן את נוסעת...
חושך מסביב, רק כמה אורות בחלונות הסמוכים דולקים מרחוק...
ואני חושבת מה את עושה...
שלווה מסביב, רק השיר שמתנגן ברקע מרעיד משהו בנפשי... ואני
רוצה שתשמעי אותו... כי רק את תביני אותו כמוני...
שגרה מסביב, רק שירים אחדים שקראתי היום, נחרטו עמוק בלבי...
ואני רוצה שתשמעי אותם... כי רק את תרגישי אותם כמוני...
אך יותר מכל, אני רוצה שתשמעי אותי... תדעי... תביני...
תרגישי...

19.06.05