כשאני עוצמת את עיניי
מנסה להירגע...
לדמיין את התמונה,
להיות במקום שבו אני אוכל לנשום,
להנות מהטבע, מכל מה שחי סביבי...
אני רואה את עצמי בתוך שדה ענק של פרחים...
ובו יש אגם... מים צלולים, מים שקופים,
והצליל שנשמע הוא ציוצם המאושר של הציפורים...
והשמש... אוי, כל כך מחממת ומרגיעה...
והעצים מלבלבים, ואני שומעת את עצמי מודה לאלוהים...

אני מניחה את ראשי על הדשא הרך,
ורואה אותך לפתע מתוך אחד העצים צץ...
אתה מתקרב, ומתיישב... מלטף בידייך את לחיי,
ובאותו רגע, חוץ מציוצם המאושר של הציפורים,
אני שומעת את פעימות לבי,
הוא הולם במהירות, ואני מתנשפת, וכולי מתרגשת...
ואני רוצה לפקוח את עיני, וליהנות מהרגעים היפים איתך,
אך כל מה שאני רואה סביבי...
הוא שדה של פרחים... סתם פרחים...
עננים המסתירים מעט את השמש היוקדת על ראשי,
אגם עם מים... ורעש מציק המגיע מן העצים...

הכל איבד את משמעותו הטהורה כשהלכת...
חזור...