[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פרק 9 - תפיסה שניה

אנאטולי הרגיש מוזר...בשבועות האחרונים הורידו ממנו פרוייקטים.
הרבה פרוייקטים הוא סיים אבל עכשיו הוא היה יכול להתחיל לעבוד
על הפרוייקט הראשי שלו- העל חלל. המפקדים שלו ידעו שכל מה
שנראה בסדרות המדע הבדיוני היו נכונים...הרי הם הדליפו את
הרעיון המרכזי לעל חלל...הסוכנות רק חכתה לאדם שיוכל להניח את
היסודות ובהנחה שתרבויות אחרות לא ירצו לתת את הסוד אם הם
פיתחו אותו בכלל.
הוא עבד על הפרוייקט ברץ והגיע להמון הנחות. הוא העריך למפקדים
שלו שהוא יצטרך  3 שנים כדי להשלים את המשימה. בוקר אחד הוא
מצא פתק על שולחנו

אנאטולי,
13:00 חדר המפקד


הוא ידע שמשהוא מתרחש אבל הוא לא ידע מה, והוא לא יכל לחשות על
רעיון מרכזי.

---------------

"סוף כל סוף הוכחת שאתה באמת ראוי, מוריסון"
"תודה המפקד." אמר אריק מוצף בכעס. אני אהרוג אותך במו ידי,
חשב לעצמו.
"מה תעשו איתו עכשיו?" שאל אריק
"בדיוק מה שנעשה איתך"
"תציבו אותו ב'משמר הפנימי'?"
"אתה יכול לראות את זה ככה" אמר המפקד העליון. הוא נופף בידו
ושני שומרים שלפו שני אקדחי הלם וירו 3 יריוית בגופו של אריק
"בן זונה" הצליח למלמל לפני שנפל מחוסר הכרה על הרצפה

---------------

שיין וארדו חיכו בחדר האוכל לאחר ארוחת הערב כמו שנדרש  מהם.
הם לא הבינו למה דרשו מהם להשאר אחרי האוכל. הרי קידום זה היה
יכול להיות והם לא עשו משהו לא נכון...
"ג'נטלמן, היום הגיע הרגע הגדול שלכם" אמר מפקד הבסיס שלהם.
הוא הגיע עם עוד 4 שומרים. הדבר היה נראה להם דיי מוזר כיוון
שהם בטוח לא סיימו את הלימודים... הם התחילו לפחד.
"קיבלתי פקודות והיום אתם עוברים למקום אחר, יפקדו עליכם אנשים
אחרים והכל יהיה שונה" אמר המפקד
"איפה המקום המסתורי הזה?" שאל שיין
"אתם תראו. השומרים שלי ילוו אתכם למעבורת. כדאי שתמהרו... היא
יוצאת עוד 10 דקות"
"מה 10 דקןת ?!?" שאל ארדו כלא מאמין
"קדימה! זוזו!" ציווה המפקד.
הם רצו למעבורת כשומרי המפקד אחריהם.
אחד השומרים הוציא אקדח הלם. "לילה טוב ילדים" אמר וירה בארדו
"שיין ההמום התנפל על השומר בצעקות אל אז שלף השומר השני וירה
בגבו של שיין.

---------------

אנאטולי הגיע לחדר המפקד ב-12:58. הוא נכנס פנימה.
"אה אנטולי, הקדמת כמו תמיד" אמר המפקד
"כן, המפקד!" צעק אנאטולי.
"אין צורך בפורמליות יותר אנאטולי, אתה נפרד מאיתנו היום"
"מה? למה? חשבתי שאני אשרת פה עד שאפרוש"
"גם אנחנו חשבנו ככה. אבל הפיקוד העליון דרש. תשתה משהו?"
"כן..קפה אם אפשר" אמר אנאטולי
"תראה, אני מעוד נהנתי לעבוד עם מוח מבריק כמו שלך..." אמר
המפקד בעודו מביא לאנאטולי את הקפה
"תודה. הספקת לעבור על התכניות האחרונות לעל חלל שלי?" שאל
בעודו לוגם מהקפה
"כן...מצאתי כמה טעויות קטנות אבל הרעיון הכללי נראה בסדר
גמור... אל תתאג לזה...אתה תשין כמו מלך עכשיו ותדאג אחר כך"
"מה? על מה אתה מדבר? אשן איפה? מה...אתה...." לא מספיק לסיים
את המשפט התתמוטט אנאטולי על שולחנו של המפקד

---------------

כולם התעוררו יומיים לאחר מכן. חמישתיהם כבולים באזיקים, חמישה
חברים טובים שלא התראו אחד עם השני במשך 6 שנים. הם היו בהלם,
הם לא ידעו למה עשו להם זאת. לפחות אנאטולי, שיין וארדו ידעו
שהם היו בסדר. אדנה ואריק עוד יכלו לחשוב על כמה סיבות למה הם
נכבלו. דלת תא המעצר נפתחה ו-7 שומרים נכנסו לחדר. הם הובילו
אם חמשת הנערים לאולם גדול שבו היו עוד 20 אנשים בערך.
"ברוכים הבאים למתקן כליאה 5, במעמקי האדמה של ערב הסעודית.
רובכם לא מכירים אותי, אני המפקד הראשי של הסוכנות"
"למה אנחנו כאן!" צעק אריק
"אריק, אריק, אריק... תמיד היית חסר הסבלנות בקבוצה" ענה המפקד
הראשי
"למה, הבאתם אותנו לכאן? לא עשינו דבר שיגרום נזק לסוכנות, לא
עברו על שום קוד התנהגותי...למה?" שאל שיין
"אתם כאן, כי אתם הבטחה. אתם כאן, כי אתם איום. אתם ההבטחה הכי
גדולה של האנושות, חמשת האנשים אולי המוכשרים ביותר שנולדו
וכשמשולבים לקבוצה אתם יחידת עילית פנטסטית. משלימים אחד את
השני עד כדי שלמות. וכאן האיום ממכם. אתם כמעט בלתי מנוצחים.
כמעט כי אתם עדיין צעירים וחסרי השפעה ולכן אנו מרסנים אתכם
לפני שתגרמו נזק"
"נזק? אתם גורמים נזק! הרס! אתה מושחת! אתה רוצה לשלוט על
העולם ואתה ידעת שנעצור אותך ולכן אתה רוצה להוציא אותנו
מהתמונה!" זעם אדנה, אש בעיניו.
"כלל וכלל לא. יש לנו את כל ההשפעה שאנו זקוקים לה. אנחנו כאן
כדי להגן על העולם ולא להשמידו. הדיון הזה מיותר. אתם תוקפאו
בהקפאה עמוקה. ישחררו אתכם ממנה כשהזמן ידרש. יכול להיות
שיעברו רק שנים, אולי מאות שנים, אולי אלפי שנים. אבל אתם. אתם
תעזרו למין האנושי רק כשניזדקק לכם. כשלא תהוו איום אלא רק
הבטחה." בעודו מסיים משפט זה יצא מהחדר.
שומרים מכל הכיוונים התנפלו עליהם. רק אדנה ואריק ניסו להתנגד
אבל הם לא יכלו. לא כש-8 שומרים קופצים עליהם והם כבולים
באזיקים.
ה-5 הוכנסו לתאי ההקפאה שלהם...מיועדים להתעורר מתישהו...אם
בכלל...









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חופשי זה!
חופשי זה לגמריי
לבד!






יגאל עמיר, אסיר
בודד בפרדוקס
תמידי!


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/9/01 22:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר ויסברג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה