אף אחד לא מבין אותי
אף אחד לא רוצה אותי
נשמע כמו קלישאה, אבל זה אמיתי
אמיתי, עד כדי כאב.

אני פותח את עיניי בבוקר ומקלל את האלים שלא לקחו אותי בשנתי.
בחוסר רצון מוחלט ובאפיסת כוחות נפשיים אני מכריח את עצמי לצאת
מהמיטה ולהתארגן ליום נוסף בגיהינום שבו אני חי כבר יותר מ-20
שנה.

"בוא נראה... צחצחתי שיניים, שטפתי פנים, דחפתי לגרון מעדן,
התלבשתי, זרקתי משהו מהמקרר לתיק כדי שיהיה לי משהו ללעוס
בצהריים, וזהו... ארנק בכיס, מפתחות, שעון, פלאפון, I'm good
to go..." מסתכל במראה, נגעל מהיצור שמביט בי בחזרה, ויוצא
החוצה.

אחרי העבודה, נכנס הביתה או איך שאני קורא למקום "הכלא". זורק
"היי" חסר משקל להורים ולאחים שנתקלים בדרכי ועולה לחדר שלי.
כל יום כמו אסיר טוב אני חוזר לחדר, "מאחורי הסורגים 13".
מתקלח, מחליף בגדים, יורד למטה, פותח את המקרר, מחפש משהו,
אפילו לא יודע מה. אחרי שלא מצאתי את מה שלא חיפשתי, סוגר את
המקרר בטריקה חלשה ומאכזבת.
לאחר סריקה מהירה של הסביבה אני רואה שאין לי מה לעשות פה
ועולה בחזרה לחדר.

4 קירות, מיטה, ארון בגדים ושולחן כתיבה. אפילו חלון אין לי,
אולי עדיף שכך. חבל שאנשים יעברו וייבהלו מהיצור שבוהה החוצה
כמו חיית פרא שכלואה בתוך כלוב.
מתיישב על המיטה, מוציא את הדיסקמן ממתחת לכרית, שם את
האוזניות ולוחץ על play. ככל שהמוסיקה יותר חזקה, כך הקולות
בראשי נחלשים (אבל אף פעם לא נעלמים לגמרי), הם תמיד שם, ברקע,
צועקים, לוחשים...

שוכב אני במיטה וחושב... "יש לי משפחה טובה, הורים, אחים, כולם
אוהבים אחד את השני. יש לי חברים (אני מניח שאפשר לקרוא להם
כך). אז איך זה שכואב לי כל כך? בתוך החזה, בדיוק במקום שבו
הלב שכן פעם." לפעמים אני מרגיש שכל הגוף שלי חלול מבפנים ולא
משנה כמה אוכל אני דוחף לגרוני הואקום הזה לא מתמלא. הכאב הזה,
הוא כאב של בדידות, בדידות שהפכה לשותפי לכל מקום שאלך.

שוכב אני במיטה, מדמיין עולם מושלם, עולם שבו יש מישהו שמבין
אותי, עולם שבו למישהו אכפת ממני, אבל באמת אכפת. עולם
דמיוני שבו טוב לי, עולם שבו אני מחייך. העולם הזה מתפוגג תוך
שבריר שנייה, ברגע שעיני נפתחות למציאות הקרה. מציאות שבה אני
עוד חיה... חסרת שם, חסרת זהות, שמתקיימת על מנת לשרוד ותו
לא.

...אולי הפעם המזל יאיר לי פנים ואני לא אתעורר בבוקר.




יצירה זאת שייכת לקבוצה של יצירות שנקראת "double vision",
ליצירות אלו אין קשר ישיר לחיי... למי שלא שם לב יש הסבר יותר
מפורט על קבוצת יצירות זו בעמוד הראשי של הדף יוצר שלי.