לא יכול להרדם שהדמעות שוטפות
את עיניי הכחולות,כמו מכות
שכאבן משאיר סימן,הן לא מרפות
המחשבות על רגעים שהיינו יחד.
קשה לי להתעורר כל בוקר
שעיניי שייבשו כבר נפקחות
ודמותך היפה מתרוצצת בראשי
שהשמש עולה ואיתה הזכרונות.
לא יכול להפסיק לחשוב עלייך
שהלב כואב ומזרים רגשות כמו
חשמל שזורם באצבעות וגורם
לעקצוץ שעובר בגופי בכל שניה
שאני נזכר בך.
אני לא מבין איך אכזבת אותי כל כך
ויתרת עליי כאילו לא הייתי
נתתי לך הכל.ואת נתת,בעצם לא נתת כלום.
רק מין כאב מוזר בבטן,
שאפשר לפרש אותו כאהבה עיוורת
אבל מה שנשאר זה חור של אכזבה כואבת.
לא יכול לשאת את החלל שנפער בי שנסעת
והכאב שהבנתי שזה נגמר הכה בי ונמאס
אז מתחיל לעכל שזה הסוף,
ושיותר כבר לא תהיי...
כמו הדר שמסרב להבשיל
ככה הקשר שלנו נגמר לפני שהתחיל.
|
