אין מארה יושבת על ראשי,
אני מן האנוש
מן האנוש אני.
מדי פעם בפעם מפשילה עפעפיי
משפילה בגדיי מעליי
וטובלת במי המוות השלופים
מעיני אלף איש
כולם אנוש כמוני.
כולם לעתים קמים לחיים.
ואלו הם חיי:
טובעת בבריכת צדף עד קרסוליי
הם יפים וקצת דוקרים
ואני בפנים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|