ברחובות העיר הזאת,
בשעות קטנות ומתות,
יש כאלו, המחפשות אחר האושר,
בכיסי אחרים.
בעיניים גדולות, עצומות לרווחה,
מנסות לחלום עולם טוב יותר,
שלא התלכלך במגע עם ידיים גדולות.
הכרתי כאלו שלוטפו, בידי צעירים,
בשירותים של התחנה המרכזית,
ובבתי קברות של רגשות עזים,
בסך הכל חלמו על זה שיגיע כדי להשאר,
תוצרי לואי של תרבות הצריכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.