לידיה דיץ / בחתונה של יעל |
בדיוק מתי שכולם רוקדים
אני יושבת ומסתכלת עליהם
ואתה יושב לידי
ואנחנו יושבים ומסתכלים עליהם.
ומדברים
ובוכים
ביחד.
על הפיספוס הגדול של חיינו.
ואני חושבת פתאום
שמעולם לא היינו קרובים יותר
מאשר
בחתונה של יעל
בדיוק מתי שכולם רוקדים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|