|
גם כשנגמרות המילים
השתיקה היא זאת שממשיכה
גם כשנעלמים המגעים
במבטים המשיכה
אבל בין כל הדממה
אפשר עוד לשמוע
את אותה המנגינה
של הלב הפצוע
היא לא מספרת
מחביאה הכל בפנים
היא רק שותקת
אבל בעיניה רואים
היא לא מוציאה
מחביאה מתחת לעיניים
שבלילות היא בוכה
לא נרדמת כבר יומיים
שעל מציאות אחרת
בימים חולמת
אבל היא - לא מוציאה,
דבר היא לא אומרת
ובין כל הדממה
אפשר עוד לשמוע
את אותה המנגינה
של הלב הפצוע... |
|
|
אתם יודעים,
החיים די
דפוקים. איכשהו
מישהו התבלבל
בסדר שלהם. הם
בעצם צריכים
להיות הפוכים:
צריך להתחיל את
החים זקנים
וסנילים בבית
אבות. אז צריך
לקבל שעון זהב
ולהתחיל לעבוד
קשה בדרגה
ניהולית גבוהה.
אז צריך להיות
צעירים ופרועים,
להנות מהחיים.
אח"כ נהיים
תינוקות ללא
דאגה בעולם,
ולבסוף מסיימים
את החיים
באורגזמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.