|
מהלכת כמת בדרך אינסופית
מחפשת נואשות משמעות לעתיד
מנסה למצוא סימן חיים
אך אפילו השמים חשוכים
לצידיי הדרך עצים שהיו ירוקים
עלים צהובים שללא הרף נושרים
פרחים שנובלים ורגשות מעורפלים
נתקפת געגועים לעבר
לשמים כחולים שמבשרים על טוב המחר
לעננים לבנים ששטים בקלילות
לשביל שנפרש מולי בבהירות
חוזרת להווה לחיים מיובשים
יודעת כי לא אוכל לברוח מן הכאבים
נשכבת תחת עץ שנתן פעם צל
ומתפללת נואשות לאל
שיראה לי את סוף השביל
שיתעורר ואותי יוביל |
|
|
פוטרתי. כן.
אני. פוטרתי.
הייתם מאמינים?
אחרי כל מה
שעשיתי בשבילו?
הוא בא ואמר
שאחרי כל
השכלולים שהוא
עשה פה, וביננו,
אני עשיתי אותם,
אז יותר הוא לא
צריך יותר את
פועלו. אפילו
פיצויים הוא לא
שילם לי. לחם
עבודה, לחם
עבודה, לחם
עבודה!
פועלו של בועז
רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.