ולפתע מסדרונות נפשי נראים ארוכים בעניי,
ומבוכי חיי כה נסתרים.
ודמותך מופיעה בכל פיתול,
כפתיון להמשך מסע חיפושיי.
ושפתיי כבר נואשו מלחוש חום שפתיך,
ובכף ידי הריקה נותר ניחוח בשמך.
ולבי זועק אנושות את שמך, אהובי.

ומיטתי, כה קרה היא לעת ליל,
ודמדומי הלילה לא מועילים רבות לבדידותי הקודרת,
והכוכבים שוב משרבטים שמך ברקיע.
ואני, מתהפכת, אנה ואנה במיטתי,
מחפשת אותך.
לא מוצאת.
שולחת יד אוהבת,
אשר נותרת ללא מענה.
ואתה, רחוק...