ארבל הכרמלי / אולי השתגע לבי |
בים לובן יצועה,
כשיבולת אור העד
המכירה תודה לעונג במבט.
ואני, אושר אז הרגשתי,
שיכרון עטפני,
כל החלד הסתובב
ולא ידעתי מה איתי יקרה.
שכחתי אולי מי אני,
אולי קצת השתגע לבי -
חשתי שהכל נזרק מתוך מוחי
ואין לי, אלא, את אוני.
"אל תיכחד" זעקתי לעברו,
"הבט עליה וגאה בכבוד
למען נשיקותיה ועגבותיה הרוטטות
אשר שמעו לתפילות".
אשרי הגבר שיקבלה
ויקדשה עדי עד בעטרת תשוקה
ושיר משפתיה היא תמלל:
"איפה היית עד עכשיו, ממזר?"
23/06/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|