|
אני נהיה עצוב עם חלוף התמונות
כאילו לראשונה ראיתי
את כל שצילמתי לפני שחזרתי
את כל שביקשתי לצרור כמזכרת
ולשאת עימי חזרה לכאן
לארץ מוכת הגורל
בה השמש קופחת
הרוח נושכת
והקיום נהפך למשא
אני נהיה עצוב כשמגיע הסוף
כמו לא היה זה לפני כמעט שנה
מאז שחזרתי מעירי הירוקה
לעיר הקודש מוכת האשפה
עזובה עטרתה היא
ושנאה נשמתה
אני נהיה עצוב ומכה על מחשב
כמו לא חזרתי אלא גליתי
כמו לא ידעתי מראש
ולא חזרתי הלום
אני נכסף לירוק וזוכה רק לחלום
על גדת הנהר או שפת האגם
על חיים של לנשום ולא רק לחפש
עוד בדל של דקה בין היום ומחר
או רגע של אושר בטרם, היה ודעך
והנה נגמר
23.06.05 |
|
|
בועז, לעזאזל,
עשית random על
התואר שלך בדבר
הקורטור?...
אין לך מה לעשות
בחיים?!
שוקי מרחם על
ילדי הגן, ועל
בועז יותר.
תגובת הבועז:
לפחות לא עשיתי
לזה מסך ניהול |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.