העץ עמד באמצע הגן וכולם התרכזו רק בו. לא ברור למה, אבל הוא
משך אליו את כל המבטים. לא הייתה עליו פריחה יפה, או פירות, או
עלים. העץ היה ערום לגמרי - אולי זאת הייתה הסיבה לתשומת הלב
הרבה. כל האנשים שהיו בגן יצרו, מבלי לשים לב, מעגל סביב העץ,
והחלו להמהם מעין מנטרה מוזרה, שלא הייתה לה משמעות כלשהי.
ואז, אחד אחד הם נשכבו על האדמה, עם הפנים לשמיים הכחולים
והיפים שהיו באותו יום משונה.

כשהילדה הקטנה באה לגן, היא ניגשה לעץ התפוחים היפה שבמרכז,
קטפה לעצמה תפוח ודילגה מעל ערמות העפר שהיו מסודרות במעגל
סביב העץ.