הסדר שגוי
השמש צריכה היתה לזרוח
ושקעה
סוף העולם הגיח
למחוזות חדות עולמכם
מבעד ענני להבות ערטילאים
נקטע
באחת
מהלך חייכם הבטוח

קרניכם עדיין מחממות
בחסרונכם

אלמוני
הפיץ מחלה
זרעה החביא
עמוק

היא המתינה בדממה
אורבת
טורפת קורבנות הטוהר
קבורה במעמקי נשימת האדמה
קשובה
שלא להחמיץ את השריפה

מדיפה ריקבון
ונושמת הרע
חיה תחיה היא כשתיקח מכם חיים
נשום תנשום את יופי העלומים

המתינה מרעילת אדמה
והגיע
טנק מג"ח ונגח בעוצמה
חבט וחבוט
וניתק אז
בסערה השמיימה
במפץ של אור

וחושך ירד

ומאז...

האדמה חנוקת אשמה
הפסיקה נשימתה
מתייסרת על חוסר יכולתה
להתריע על שתול בטנה
חיוורת ומלאת קמטים
פצע עמוק - נשמתה

נגיף מתקתק דקות של חיים
פרץ וחטף אתכם ממנה ואליה
ולשמיים
גזל דמכם

למעלה
חזקו את יושבי
המטה
משפחותיכם

השמש זורחת עם קרניכם חזק יותר
מחממת פצעים מדממים
חובשת אדמת אמונתכם
ארבעה קרניים
ארבעה כוכבים
ארבעה מלאכים.

מוקדש לדורון כהן, אלכסיי בליצקי,
נועם בהגון ואיתי מזרחי ז"ל
שנהרגו כשעלו עם טנק על מטען גחון רב עוצמה
בדוגית שבצפון רצועת עזה, פברואר 2003.