אלה אלון / קליפות מרוסקות |
נחלמו הלילה
ואין הדבר אומר בהכרח
מגיפה
אני מפחדת מהם
אני לא מבינה מה הצורך
הזה להתהפך כך
יש להם אנטנות ארוכות
אני לא מבינה איפה
זה מתחיל ואיפה
זה נגמר
אל תיגע בי אל
תיגע
שלא תעז גם לא ממרחק
אני נרתעת עד הקצה
פעם הייתי אוספת אותם
במחושים
הייתי אדישה
לחרדת הנשים המוכרת לי
מאימי ואחותי,
עד שזו חלחלה אל-תוך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|