כרמל ברזנר / מציאות |
האם אני שואלת שוב את אותה השאלה...
יודעת הרבה, שזה בעצם כלום.
חולמת בלי סוף על רצונות שאפעם לא ייתגשמו,
מעדיפה שיישארו כך כי אמלא לא אוכל להמשיך לחלום.
תקוות הן מפלטי לשפיות.
שפיות שאינה קיימת, או לפחות לא ברורה,
כי מה אני רוצה, זה אפעם לא בגדר "ידיעה".
מניחה את עולמי ביד אחת, ומנסה למזגה עם ידיי השנייה
האוחזת את מה שאני רוצה.
עולמי האמיתי נעלם ממזמן, עכשיו נשארה רק המציאות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|