עוד שבוע עבר, ואיתו משבר זמני,
לא יודע מה קורה לי, מה נסגר עם עצמי?
החיים זה לברוח, מרגעים שקשים,
ורוצה קצת לבד כי נמאס לי...
שיש מסביבי אנשים.

לא קרה שומדבר! זאת סתם מחלה נפשית,
פסיכולוג שכבר נשבר, כי הוא לקח אותי אישית
כמו פרוייקט שאף פעם הם לא מסיימים,
ונמאס שמבטיחים לי שהכל יהיה בסדר...
אבל הם לא מקיימים.

ויותר מדי שנים, אני חי על בדידות,
ויושב לי בחושך, וכותב מכתבים.
ושומר אחד רק לעצמי, מכתב התאבדות,
החיים הם לא מה שחושבים, כשחושבים על למות...
והוא כתב שם שהוא חי על בדידות.

עוד שבוע עבר, המילים האחרונות,
רגעים עוברים מהר מדי, בתוך ים זכרונות
החיים זה לשכוח, מכל מה שצריך,
ונמאס לי שאומרים לי: "אל תדאג , יהיה בסדר..."
ולא נותנים תאריך.

זה לא בסדר לשמוח, מכל רגע טיפשי,
ולהאשים את המוות במצב הנפשי.
אז תבכו ותמשיכו, יש חיים גם אחרי שמתים,
אם לא לי אז לכם כי זה ככה...
לפחות ממה שיש שם בסרטים.

ויותר מדי שנים, אני חי על בדידות,
ויושב לי בחושך, רק כותב מכתבים.
ושומר אחד רק לעצמי, מכתב התאבדות,
החיים הם לא מה שחושבים, כשחושבים על למות...
והוא כתב שם שהוא חי על בדידות.

עוד שבוע עבר, ואיתו כל החיים.