מעין, שטן שחור.
הסיגריות
המפוחמות שלך
תפסו אותי. ואני
צריכה לשאוף אותך
כי את החומר
ואני המכור.
ידי הלבנות צריכות
לדעת אותך
מבעבעת בהן והעור
שלי נשרף הוא
מתקלף
אלייך. והשפתיים
משתנקות לחוש אותך, חוש
אותך, חוש
אותך, להצמיד
אותך, לדבוק בך,
דבוק בך. ואת הגוף
שלך לדרוש ואת החוש
שלך לרדוף ואת ה
שלך לדוש עם הקלשון. אש
אש אש ואותך רותחת
ואותךנמתחת ואותך
          מתחת

מעין, אני רוצה
לדבר איתך. כי המלים
שלך הן בלונים שאת מפריחה ואני
רוצה לפוצץ לך.
מעין את מים
והלהג שלך הוא בועות סבון. טעים לי
סבון מעין לא זה מבריק
ומר, טעם לי
לצלול
לתוכך ולזרום
בקרבך ואת קרבייך
לצרוך שוצפים ונושפים ואת האוויר
שאת ממלאה
לנשום ואת הרוק
שאת מפכה
לבלוע. כל מילה שלך
חמצן וכל הגה CO2.

ומעין אני רוצה להרגיש.
ואת הלב שלך.
ואת הקיבה שלך.
ואת שלפוחית השתן
הקטנה שלך. צורך לי
להשתין עכשיו את כל השתן ששתיתי
ממך. צורב לי
לאבד נוזלים, לאבד נוזלים,
לאבד נוזלים.   עד שאתרום דם
שלא מרצוני     עד שאזרום בך
שלא מרצונך    עד שאאונפז.
עד שאישפוזיה
תשצוף בי עד שנהרות
יגעשו בעורקי. פכי,
פכי, פכי בי, מעין.