|
הייתי רוצה כבר לשפוך איזה עסיס מדיף ריח תאווה
על כל החלודה והאבק
להפיל איזה שיטפון, איזו התהוללות
אז הייתי מגניב לי איזו הירדמות
ויוצא ברגל לכיוון השמש שטרם התעוררה
איה כול הטוב הזה
האם הוא אופק או פסגה
נמאסתי מלהחזיק בכל חתיכות החרס האלו
לפתוח ידיים ולתת לכל ליפול
הייתי משחרר אפילו
את כל מסכי עשן וחומות בטון
איפה כר הדשא המוצל
איפה אנשיי
איפה מעיין המים המוכר
איפה הם בגדיי
איפה אני
איפה אנוכי
איפה. |
|
|
אנחנו הבנות כל
כך מלאות
סתירות, שאנחנו
מרגישות צורך
לחלק אותן למי
שלא שפר עליו
מזלו כמונו.
(ח)תולי מתרצת
נשים אליומות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.