|
שרכים על שרכים
מתפתלים לי בין הרגליים
ולכל אחד קשור בקצה עוקץ ארס
חורכים את עורי באחיזתם
מטפסים, חונקים.
שרכים על שרכים
מתפתלים לי בין הידיים
וההתנגדות הזו חסרת טעם
כל כך טוב לי בין הירוק הנהדר הזה.
שרכים על שרכים
מתפתלים לי על צווארי וראשי
נופל מהר מדי
נופל חזק מדי
והאדמה הזו אין בה רחמים.
היכן שכחתי את כנפיי
ואיפה השמיים שלי
התפשרתי על מים
ובסוף מצאתי רק ביצה. |
|
|
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?
-יופי, עוד
בדיחת אילן
רמון? נו מה
הפעם? על השיר
שהוא בחר?
חולניים כולכם!
דוגי, שבעצם
אוהב בדיחות
שואה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.