תצא לדרך. הכל כבר ילך מעצמו.
תצא עם רצון ומצב רוח. הכל לא רק ילך - הוא ירוץ.
תצא לדרך. קח מגבת, קח איזה ספר טוב, קח איזה משהו לכתוב איתו
ומשהו לכתוב עליו. קח חברה טובה עם אפשר. קח איזה שק שינה.
אולי איזה פינג'אן. ובן אדם, אל תשכח לקחת את עצמך.
ואתה הכי טוב. ולך הכי כיף. ואתה יוצא לך לדרך.
הולך משוחרר ומאושר - שום דבר לא יעצור אותך וגם שום דבר לא
יזיז אותך בכח.
הגוף שלך - איתך? הוא פועל כמו שצריך? אתה שומר עליו? אתה
מאמין? לעזאזל. תאמין בכוח הסבל שלו.
את המחשבות ארזת בתיק? או שהשארת אותן במקום ממנו אתה בא? האם
אתה נותן למחשבות ללכת איתך בדרך? לא לפניה ולא אחריה אלא בכל
רגע ורגע אותו אתה חווה? והאם אתה נותן למחשבות שלך לנוח ולתת
ללב שלך, בן אדם, ללב שלך להוביל אותך? את הלב שלך אתה לוקח
איתך לדרך? אתה פועל מהרגש? אתה הולך עם רגש? מדבר עם עוברי
אורח בלב שלם? אתה... לעזאזל. אתה אוהב בכלל מה שאתה עושה? אתה
אוהב את המקומות אליהם רגליך מובילות אותך? או שאותו יצר, יש
שיכנוהו נתעב, אותו יצר, שלעולם לא תשכח לקחת איתך וחבל - הוא
זה שילך איתך כל הדרך וייתן לכל איבריך לפעול לפיו?

בצאתך לדרך בן אדם, אין זה משנה אם לקחת איתך מברשת שיניים,
תחתונים ואפילו כסף. משנה אם למדת לקחת את עצמך נכון. תארוז את
עצמך. אז יאללה תארוז את עצמך וצא לדרך.