ש. אפרת / צל שלא נגמר |
מתייבשים ככביסה תלויה על חבל
תחת מעטה חמסין מאובק.
הריסים שלי כבדים מנשוא -
כמו חוטי ברזל צוברים חלודה
בלחות שלא נגמרת.
ציפורים מצייצות בביבים.
צל שלא נגמר -
בין הסורגים.
הן לחופש קוראות, משוועות ומנסות
אך כנפיהן נשרפות מול קרן שמש;
נוצות מחליקות מטה כלתוך תהום.
20 יוני 2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|