הוא הלך ולא הזלתי דמעות
סגור בתוכי עם סערת רגשות
זיכרונות מתוקים של ערב שבת
היו אלפים נשארו רק מעט
שיערו הלבן ברוח היה מתנופף
לצלילי הבוזוקי היה מתופף
יושבים ביחד רואים משחקי כדורגל
עכשיו הוא למעלה עם צלילי הנבל
לא הזלתי דמעה בודדה לזכרו
כי כנראה כל אדם מגיע זמנו
הוא הלך ולא הצלחתי לבכות
אני שקוע בויכוחים עם המחשבות
לא יודע איך להוציא את הכאב
אז יושב עם מחברת ועליך כותב
אתה שם למעלה לצד כוכבי שביט
ואני מקווה שעלינו לפעמים מביט
שומר עלינו מלמעלה גורם לנו להאמין
למה לא דמעתי רק אתה מבין
תנסה בבקשה לגרום לי לראות
למה כשהלכת לא הזלתי דמעות.