יעל אלוני / עיניים עצומות לרווחה |
רוכנת לעבר אהובה, למולה
נמתחת שוב ורוכנת ונמתחת.
זה לא המוח שנותן פקודות,
זו ההתרגשות שמניעה כל איבר בתוכה
כל חיוך נפרש ונמחק במהירות האור
בקואורדינציה מחושבת היא שולחת יד,
הוא מתאבן מולה
וזה כנראה לא יימשך לנצח.
הוא נמוך ממנה -
זה עושה לה טוב
היא לא עושה לו טוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|