שחף למאן / לוויה |
אתמול בחצות
ואיש לא בא,
אף לא הזיל דמעות
זה חץ בלב
ואני הופכת לכאב
כשגופי מתעטף בשמיכת הדורות
הנופלים, האבלים
יום עובר וחיים שוכבים לישון
וציפור לבנה מחפשת נבלות
כשהשעון מצלצל, היום נגמר
ולי, אין מחר
שיר למולדת אשר שרתי כה נועז
שורק את שריקתו האחרונה, נאחז
ואיש לא בוכה, לא נותרה דמעה
ומנגינת זעקותיי, מבזה את מאור עיניי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|