New Stage - Go To Main Page

רונן דגן
/ Unheimlich

כשישבנו בבית הקפה
הם הסתכלו עליי
אני הרגשתי שהם מסתכלים
מה הוא עושה פה?
אמרו המבטים,
הוא לא נראה מתאים.

בכל מקום,
קצת במקום אחר.
מועקה.
רק איתה זה היה כמו בית,
רעפים וגינה.

כשהלכתי לבית המשפט
הם שוב הסתכלו,
ידעתי שהם מסתכלים.
הוא לא משלנו,
אמרו המבטים.
היו להם חליפות וחפתים.

בכל מקום,
קצת במקום אחר.
יש לזה מילה בגרמנית,
למדתי מפרויד.

בכל מקום,
קצת במקום אחר.

רק איתה זה היה כמו בית,
גינה ורעפים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/7/05 16:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רונן דגן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה