|
אל המחר הדשן ואל השמש,
בתאוצת סער רגלינו גומאות.
נגד העוני והמצוקה נפרוץ זעם;
על מחמסי לחמנו נעל עם קרדומות.
נכה בעשירים!
שוק על ירך עצמותם נשבורה;
חורבן חרוץ נביא עליהם.
נקיז דמם של אלה המוצצים מלשדנו.
אי-הצדק נעקור ונשם! |
|
|
עד היום אני לא
יודע מי היתה
האישה הזאת,
שכשהייתי תינוק
ובכיתי, ישר
דחפה לי את
הציצי שלה לתוך
הפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.