|
אל המחר הדשן ואל השמש,
בתאוצת סער רגלינו גומאות.
נגד העוני והמצוקה נפרוץ זעם;
על מחמסי לחמנו נעל עם קרדומות.
נכה בעשירים!
שוק על ירך עצמותם נשבורה;
חורבן חרוץ נביא עליהם.
נקיז דמם של אלה המוצצים מלשדנו.
אי-הצדק נעקור ונשם! |
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.
משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.