רהב בהפוגה / לוע הארי |
מספרת שממית נבולה
בחוץ עץ התות מדבר
אהבה באלון בכות
עלוותו צפופת המילים,
לא נאמרת עכשיו,
כשזחלי אור
מבקיעים מסילות
נחרצות של הסתיו
ואני שמביטה בדברים כמות
שאינם,
יכולה להבין איך
עורקי כלורופיל סותמים
בפרחים את תאוות
הבשר.
באהבה רבה לך, על שלעיתים באמת איני רואה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|