|
הן שוב ייתלש הלב ממקומו
שוב תטבח בי נדנך
שלופה
טובחת
ואשטף
נחמצת בשני
טובעת בעילפון
של מור ד'מור
מולך: זכר
של ליל-כלולות-יחיד
ושוב
כמו בראשונה
פתאומי לנצח -
תטאטאני אל מעבר למסך
שלך.
[הומאז' לשלונסקי, אלתרמן ולורקה] |
|
|
אם הייתי
מוסכניק מניאק,
הייתי דופק אותך
בחשבון.
אם הייתי
עיתונאי עוקצני,
הייתי מכניס
לך.
אם הייתי
מרוקאי, הייתי
מזיין לך
ת'צורה.
אבל אני בבמה
חדשה, ואסור
לזיין כאן את
השכל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.