דניאל מושס / פרחים |
איזה יופי, נשמתי נעתקה וליבי חרד
השחית העולם והפרחים, לקוצים
חיי תאווה בלעו את תאוות החיים
אהבה בעיניים עצובות
שורטת את הרעבים לבשרך
רצית את האבן ללב
ליבך הפך לאבן
שדה של פרחים
לשתול אני רוצה
יערות של עד
להיות אני...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|