אסתר ורון / תמימות |
נגלית במערומייך הכוזבים.
מתגלגלת בין הסדינים החלקים
נחלקת לשני אנשים.
יותר בשבילך, קצת בשבילי.
מוגבלת בגלימתי.
גולה מארצי, מולדתי, בית אבי,
נעקדת כלימתי.
גוללת את תווי המשגל,
אין סוף למעגל.
לכי לך תמימות מלגלגת,
לכי
הזמן שלך תם,
אינו שואל, גם לא חכם
אני, כן אני, רק בשר ודם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|